כבר באים…

אתר זה נמצא בהקמה.

בקרוב גברים יכתבו פה פמיניזם.

11 תגובות

מתויק תחת כללי

11 תגובות ל-“כבר באים…

  1. hilanoga

    ברכותי על הבלוג החדש, ותודה.
    יש דבר מאד מחמם לב בגברים שמוכנים להתגייס למאבק הפמיניסטי\להטב"י. נסיון החיים שלי מלמד שרוב הגברים שאשה תפגוש בחיה הם מהטיפוס שאני מכנה גברים-לבנים-ממעמד-בינוני-גבוה-שירתו-בצבא-במרכז-הפוליטי-ובמרכז-הקונצנזוס.
    אחת החוויות המתסכלות בשיחה עם אותם גברים היא הנסיון לגרום להם לראות את העולם מנקודת המבט של מישהו שאוחז בסטטוס מעט שונה משלהם. אני מוצאת שהחברה שלנו מצליחה להעלים בצורה כל כך אפקטיבית כל קול שאיננו הקול הגברי הדומיננטי, עד שכשמנסים להעלות בפני אנשים שלא חווים באופן יום יומי את המציאות השונה הזו סוגיות מגדריות (או עדתיות או כל סוגיה אחרת, למעשה), לא רק שהם לא מסוגלים להזדהות עם הבעיה – הם גם לא מסוגלים להאמין בקיומה. עבורי, התסכול גדל שבעתיים כשגיליתי שרובם המוחלט של הגברים שאני מוקפת בהם לוקים בחוסר היכולת הזו, ואפילו המתקדמים והנאורים שבהם עדיין נרתעים מהמילה "פמיניזם" כאילו היה מדובר בקללה.

    אני חושבת שהיוזמה שלכם חשובה משתי סיבות – היא משדרת לנשים כמוני שאנחנו לא לבד מחד, ואולי העובדה שאת הרעיונות בבלוג יציגו גברים (ועבור גברים?) תקל על אנשים נוספים לאמץ אותם* מאידך.

    ואמנם עדיין אין הרבה פוסטים, אבל כל כך שימחתם אותי שכבר עשיתי מנוי ל RSS בהקפה.

    * זה רעיון די מקומם ואולי אפילו נושא ראוי לפוסט בפני עצמו – אני נוטה להאמין שגברים מאמצים ביתר קלות רעיונו, תפיסות וחוויות של גברים אחרים מאשר של נשים.

  2. ברוכים הבאים, פמיניסטיים. טוב שהרמתם את הכפפה, ודרך צלחה!

  3. שלום, ברוכים הבאים לספירה וברכותיי על היוזמה! (וכמובן, תודה על ההפניה לבלוג שלנו)

    טוב לראות שהרמתם את הכפפה בעניין כתיבה גברית על פמיניזם וסוגיות מגדריות, אך שאלה – מדוע אתם מייצרים זירה בה גברים בלבד יכתבו? אני רואה ערך רב ביותר בכתיבה גברית בסוגיות אלה, אך אני לא רואה את הסיבה לייצר זירות נפרדות לגברים ונשים, ואף יותר מכך: שיתוף הפעולה – הן במחאה ציבורית, בהפגנות, ואקטיביזם בעולם החומרי, והן בכתיבה תיאורטית – הוא שיתוף פעולה שאין בלתו.

    אתם כותבים ש"אנו מקווים שיותר גברים יקראו וישתתפו בשאלות על גבריות…", אך על גבריות אי אפשר לדבר בלא לדבר על נשיות, כמו שעל נשיות אי אפשר לדבר על גבריות. ואני עוד עושה רדוקציה ל"גבריות" מול "נשיות", בעוד יש עוד כל כך הרבה זהויות מגדריות, עליהן יש לתת את הדעת.

    הייתי שמחה לראות הגדרה פחות נחרצת ודיכוטומית, והזמנה פתוחה בלשון "רוצה להצטרף? כתבו אלינו!" (במקום רק "כתוב אלינו", בלשון זכר).

    ((ההערות הועתקו ע"י אייל ממקום אחר, אליו נשלחו בטעות, לכן התמונה שלו כאן)).

    • אני דווקא רואה הרבה ערך בקבוצה גברית שכותבת על פמיניזם, rubh. כמו שיש מקומות "מוגנים" עבור נשים לדבר בהם על פמיניזם מבלי להישפט, אני חושבת (או לפחות, מקווה) שיש ערך במקום בטוח שכזה גם עבור גברים.

      • שיר, זאת רוני. היה בלבול עם התגובות והתגובה שלי פורסמה קצת עקום… (תודה, אייל).

        בכל אופן, אני לא מסכימה שזה אותו הדבר כמו מקומות מוגנים לנשים. ראשית כל, כי זה בלוג. השיח פה נועד לתקשר עם העולם החיצוני באופן מתמיד, וגם להיות נתון לביקורת על התכנים המתפרסמים בו. את כמובן מודעת לקושי ליצור מקום מוגן בעולם הוירטואלי – ומדיניות התגובות אצלכן מעידה על כך. לעומת "הכצעקתה", שמבקש במוצהר להיות מקום שאינו מבקר ואינו שופט קורבנות תקיפה מינית (ובמובן זה אתן בהחלט יוצאות דופן בבלוגוספירה), זו לא מטרת הבלוג הזה כמו שאני מבינה אותה.

        שנית, אני לא דוגלת במדיניות "הדלת הסגורה" בפני נשים כשזה נוגע לשיח פמיניסטי. לדעתי, כשזה נוגע למגדר, נשים וגברים, להט"בים וקווירים, צריכים להיות מוזמנים לדבר על עצמם ועל הנושא. אי אפשר למדר את כל הקבוצות חוץ מגברים. אתמול דיברתי עם חגי מהבלוג שלנו, שאמר שהוא אולי יכתוב טקסט לבלוג החדש פה. התגובה שלי היתה: "בטח, לך על זה, אבל מאוד חורה לי שאתה יכול כי אתה גבר, ואני לא יכולה לכתוב שם רק כי אני אישה. ולא משום סיבה אחרת." האם את רואה לכך הצדקה?

      • שיר ורוני –
        אני חושב שהעניין הוא באמת להדיין דיון פנימי ומתלבט "מפרספקטיבה גברית". גם ככותבים וגם כקוראים. כפי שאמרתי קודם, אינני יכול לכתוב פמיניזם שלא מתוך חוויותיי כגבר, כשם שהפמיניזם זקוק לקטגוריה "אישה" כדי להציג את אי-הצדק ואי-השוויון. הרעיון הוא יותר לפתוח דלתות סגורות אצל (רוב-)הגברים מאשר לסגור אותן בפני נשים. ובמילים אחרות, אחרי שהבלוג יתפתח קצת, אני לא בטוח שאם נשים יכתבו, כשהן ממענות את דבריהן לגברים, אז שנגיד הן "לא".

  4. אייל,

    כמובן שאין לי שום בעיה עם כך שתכתוב על פמיניזם מפרספקטיבה גברית. כמו שאמרת – אין בכלל אפשרות אחרת. כמו כן, כמובן שכל בלוג מנוהל על פי תו-תקן תוכני אחר, וזה מה שמייצר פלורליזם וריבוי קולות, ועל כך ניתן רק לברך. אני מאוד-מאוד בעד שגברים יכתבו על נושאים מגדריים, וכך יפתחו דלתות עבור גברים נוספים.

    עם זאת, אפילו אם זה לא מכוון – פעולת "פתיחת הדלת" שלך, כן יוצרת מצב של "דלת סגורה" עבור נשים. האם כדי לפנות לקהל גברי, צריך לא לתת לנשים פתחון פה? ואולי יש לי פרספקטיבות על גבריות שיכולות רק להעשיר את הבלוג שלכם? במיוחד כשמדובר בפמיניזם, תנועה שקמה במקור עבור נשים, ועדיין נאבקת על זכויות נשים, קשה לי לקבל את העובדה שאתם מציבים את הגבול הזה. אמנם, אתם רוצים להתמקד ב"גבריות", אך כמו שכתבתי מלכתחילה – אין גבריות בלי נשיות, ואין נשיות וגבריות בלי קוויריות וכן הלאה. אם אתה מייעד את הבמה הזו לגברים בלבד – אז מבחינתי זה גם עבור גברים בלבד, ואז אני לא יודעת אם אמשיך להגיע. אם אני טועה, ומדובר גם בבלוג שמופנה לקהל של נשים, אז ההדרה הזו לא מתקבלת על הדעת בעיניי.

    • הדלת לא סגורה. לא כקורא/ת, לא ככותב/ת ולא כמגיב/ה. הרעיון הוא לייחד את הבמה לשאלת הגבריות, לאופן שבו שוביניזם ופטריארכיה פוגעים גם בנו, הגברים (ולא משנה איך נגדיר אותנו כרגע), ולאופן שבו אנחנו חווים את הקיים ואת המאבק. אם נשים או כל אדם אחר יירצו לתרום לדיון, ובמיוחד אם יפנו לגברים, או ידונו בשאלות של גבריות, אני לא חושב שיהיה בינינו מי שיתנגד.

    • היי רוני. וול, אני דווקא נוטה יותר לכיוון של אייל, בין השאר בגלל מה שכתבתי שם: http://mermit.mind-fucking.com/repeat-offender/#comment-8291 (השיחה בשלוש התגובות שמעל התגובה שלינקקתי אליה – אין אפשרות לקישור ישיר)

      "דלת סגורה לנשים", בעיניי, היא דלת סגורה לחלוטין – איסור כניסה על נשים לאתר ותגובה בו. שלא לדבר על זה שעצם זה שאנחנו יכולות לכתוב כאן כנשים פמיניסטיות מבלי להתנצל על קיומנו או השקפתנו זה כבר סיבה לחגיגה, בעיניי. הסיבה האחרת היא אפשרות לקיומו של מרחב גברי בטוח: הסיבה למדיניות התגובות בהכצעקתה היא באמת כדי לאפשר דיון מוגן, שהוא בעיקרו דיון בין נשים (ולא חסרות תגובות [שלא פרסמנו] של גברים שכתבו שהם נורא בעדנו, אבל שהם מרגישים שכל המין הגברי מותקף באתר ומה זה פה). אז כמו שבהכצעקתה יש מקום בטוח לנשים לכתוב בו את הפחד היומיומי שלהן, והערך המוסף הוא המון גברים שקוראים ומתחילים להבין באיזה עולם אנחנו חיות, אני רואה מצב דומה כאן: גברים שמתחילים לברר מה זה פמיניזם מנקודת המבט שלהם. האפשרות שלנו להביט אל תוך הדיונים היא הערך המוסף, שאני חושבת שכולנו, כחברה אנושית, נרוויח ממנו. כמו שהמרחב של מקום כהכצעקתה היה חסר, אני באמת חושבת שחסר מרחב גברי פמיניסטי, בו יהיה לגברים גם מותר לטעות לפעמים במקום בטוח – והרשת יכולה לפתור את זה. ואם בשביל זה בשבועות/חודשים הראשונים הם רוצים לקבוע דריסת רגל של כותבים גברים באתר – לדעתי זהו מחיר קטן לשלם עבור החופש הזה, שלהם ושלנו, והערך המוסף שיכול לצמוח ממנו.

      • שיר, לא מסכימה. נסכים שלא להסכים.
        אייל, יופי – שמחה לשמוע שהבנתי לא (לגמרי) נכון. כשזה קשור לתוכן שאתם רוצים לשים עליו דגש, זה כמובן מצוין שתהיה אג'נדה של הפניית מבט אל הגברים, שיכולים לזכות מקידום שוויון מגדרי, ומפסידים מההגמוניה הפטריארכלית כפי שהיא מתנהלת כיום.

        עלו והצליחו, אמשיך לעקוב.

      • אין בעיה, רוני.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s