גם אני השתחררתי בזכות הפמיניזים !

לקראת סוף לימודי באוניברסיטת תל אביב התחלתי להשתעמם באמת. הלימודים לא דיברו אלי יותר. הבנתי את הרעיון. תוסיפו לזה אהבה נכזבת וצריכה לא מבוקרת של סמים קלים ( עלאק "קלים" ), והנה אני מוצא את עצמי עושה דברים מאוד מוזרים.

אחד הדברים המוזרים הללו הוא לשנות את לימודי ההסטוריה שלי בלימודים רב תחומים. מקרה או לא, התגלגלתי למגמה חדשה שבדיוק נפתחה בשם "לימודי מגדר". והנה אני יושב בכיתות מלאות בסטודנטיות עצבניות כאשר בדרך כלל אני הזכר היחידי, או כמעט יחידי.

במרחק הזמן, אני יכול לספר לכם שהיסטוריה למדתי והבנתי היטב. כולם מטומטמים ואפשר לספר להם מה שרוצים לפי האינטרס. זה אולי ברור מאליו לאדם הממוצע, אבל בתור בן של היסטוריון מכובד שבאמת י ו ד ע מה היה בעבר, ואפילו קרה את קיקרו, זה לא היה מובן מאליו בשבילי.

אבל בלימודי מגדר… שם למדתי משהו אמיתי.

זה התחיל כשהבחנתי שאני ממש יכול הזדהות עם הטענות של הנשים. "בגלל המגדר שלי מצפים ממני לדברים".  "לא רוצה שהמגדר שלי יכתיב לי מה לעשות בחיים שלי". "זה שאני אישה לא אומר ש…" . כמעט תמיד יכולתי להזדהות עם הטענות. ומשם הדרך היתה קצרה: בעצם, אולי גם אני קצת מוגבל? אולי גם ממני מצפים לכמה דברים רק בגלל שאני בן?  אולי גם לי קצת נמאס מזה?

ואז זה קרה, בשיעור "מבוא לתאוריות פמניסטיות"  הזכירו את ג'ורג מוסה, בספרו "גבריות בעולם המערבי" או משהו כזה. האמת היא שמעולם לא קראתי את הספר. אבל שמעתי את הרעיון והבנתי מיד. בעוד הנשיות נתפסת כמשהו שלילי שצריך להתנער ממנו, הרי שהגבריות נחשבת לתכונה חיובית, ולכן השחרור ממנה הרבה יותר מורכב.

חיובית? ועוד איך חיובית! אני גדלתי במקום שבו הגברים הם כל מה שיפה בחברה שלנו. אנשי אדמה, בלי חולצה, יפים, שחקני כדורסל, לוחמים קרביים, ומעל הכל הוגנים וישרים. אלו היו גבורי הילדות שלי בקיבוץ. אלו היו הדמויות החיוביות שחינכו אותי להיות כמותם.

והאמת היא שדווקא הצלחתי. הייתי חזק חברתית, הייתי אטלט מצטיין, אני חושב שכן הייתי "גבר" מוצלח. אולי דווקא בגלל זה היה לי את הכוח לראות את הריקנות המטופשת של הגבריות המעושה. אין נחת ברדיפה אחרי דימויים שיקריים. אין נחת.

לא יודע עם זה רק בזכות לימודי המגדר, אבל בהחלט יש להם מקום של כבוד בדרך לשחרור שלי מהדימויים הגבריים הללו. אני יושב וחושב מה אומרים עלי בקיבוץ עובדי השדה שיושבים בחצר וקוראים את דברי הרפיסה הזאת, ובאמת, כבר לא איכפת לי. זה בסדר. גם לפמיניסטיות הראשונות לעגו וקראו להן לסביות ושאר כינויים. אתם יכולים לקרוא לי הומו רכרוכי ( וגם אוהב ערבים ), בסופו של יום אני יחסית משוחרר, ואתם ?

10 תגובות

מתויק תחת כללי

10 תגובות ל-“גם אני השתחררתי בזכות הפמיניזים !

  1. מוזבי

    אני חושב שקצת איחרת למסיבה. הרעיונות האלה הם אולי חדשים לך, אבל הם לא חדשים בעולם, ואפילו לא בארץ. כמו שאנחנו נמצאים עכשיו כמה שנים טובות אחרי הגל ה*שלישי* של הפמיניזם, והרבה אחרי שהרעיונות הפמיניסטיים חדרו עמוק אל תוך המיינסטרים, אנחנו גם נמצאים הרבה אחרי שהרעיון של הגבר הלא-גברי, החלש, הרגיש, האמביוולנטי, המחובר לצד הנשי שלו, הוא מובן מאליו ואפילו בלתי נמנע. אני לא מבין איך אתה יכול ברצינות לדבר על עובדי האדמה והספורטאים העבריים, כאשר מי שעובד את האדמה בקיבוצים הם פועלים זרים, ומי שמייצג את ישראל בנבחרות הספורט הם שחקני חוץ. את הגבריות שלנו, לפחות בעשורים האחרונים, אנחנו מייבאים מחו"ל. כנראה שהיא פשוט אזלה מהמלאי.

    • לא בטוח כל כך שהבנתי את התגובה. מה רע ברעיונות שאליהם נחשף נתן? הוא חייב להיות ראשון כדי להינות מהשחרור מהעול של גבריות שוביניסטית? הוא מספר חוויה אישית יפה ופתוחה – אני חושב שצריך לעודד כאלו, גם אם הן אינן מפרקות את עומק הדיכוי ולא מצביעות על כיווני מאבק.

      • מוזבי

        אין שום דבר רע ברעיונות. מה שצורם לי זה השילוב שמצאתי בדבריו בין המשיחיות (אני השתחררתי, ואתם?) לבין האנכרוניזם של האמצעים שבעזרתם הוא רוצה לשחרר אותנו. ובכן, לפי הסטנדרטים של נתן, אני נולדתי משוחרר, כי כנראה נולדתי אל תוך חברה הרבה יותר נאורה ומתקדמת משלו. מעולם לא חונכתי להיות חייל, או ספורטאי מצטיין, או מודל אחר של גבריות קלאסית. ואתם?

      • מוזבי, גם 'הגבר המחובר לצד הנשי שלו' הוא דפוס מאוד מובחן של גבריות, וגם הוא סוג של עיצוב של התנהגות לפי קטגוריות מגדריות. נכון שזה דגם הרבה פחות דכאני והרבה פחות שוויוני של גבריות, אבל הוא עדיין דגם.
        ולצורך העניין, זה לא ממש משנה אם אני אחנך את הבן שלי להיות בבון שעובד כסבל בנמל ומגרבץ מול גביע האלופות עם הגולדסטאר, או איש ההייטק שמקפיד לחזור כל יום בשמונה מהעבודה, כדי שיספיק לקלח את הילדים לפני שהם נרדמים. בשני המקרים, אני מחנך את הילד שלי לפי סטנדרטים של 'גבריות' כלשהי, ובשני המקרים – הבחירה נעשית על סמך המגדר שלו, ולא על סמך האופי\אישיות\העדפות שלו. במילים אחרות, בשני המודלים האלה החינוך לבן יהיה שונה מהחינוך לבת.

    • natan shalva

      אני גם לא בטוח שהבנתי את התגובה.

      אבל אני יכול להגיד שלושה דברים:
      א – אני באמת בא מחברה מאוד מפגרת ואני מרגיש (וזה יכול להיות שזה בכלל לא נכון ) שאני מתכתב איתם. ( אגב, התאיילנדי הראשון הגיע לקיבוץ שלי עשר שנים אחרי שאני לא הייתי שם ).
      ב – לתת לי את התפקיד של "המשחרר" זה טעות רצינית.
      ג – זה לא הדבר הכי מבריק שכתבתי בחיים שלי. הניסוח מתנשא ולא קולע למטרה. אני אשתדל יותר בפעמים הבאות 🙂

  2. אני חושב שזה פוסט מעניין

    שתי המחשבות שעלו לי הן הבאות –

    סיבה נוספת שלומדים, לדעתי, משהו אמיתי בחוג למגדר היא העקרון הבסיסי של השיח כשיח של "אני", של סובייקט, ולא שיח של אובקטיביות. נדמה לי שאפילו בתיאור שלך אפשר לשמוע את זה "אני לא רוצה…" הוא הטיעון. אחר כך אפשר לפתח אותו, להמשיג אותו ליצר על בסיסו תיאוריה, אבל במקום העמוק ביותר הוא שיח של האני.

    הדבר השני שלדעתי מעניין הוא שאתה מרגיש יחסית חופשי. למרות שאני מרגיש שאני מבין מה שאתה אומר, זה לא חד לי מספיק. החופש שלך נוצר במקום בו אתה מתנער מדימוי הגבריות הקיימים ומספר סיפור חדש על הגבריות (כמו חיבור לצד הנשי, מטרוסקסואליות וכו') או מהמקום בו אתה נותן לגיטימציה לסובייקט שלך ומתנגד לעצם הבסיס של קיום סדר סימבולי?

    • natan shalva

      שלום חגי,

      אתה מייחס לי יכולות חשיבה שלא קיימות אם אתה חושב שבאמת הבנתי את המשפט "מהמקום בו אתה נותן לגיטימציה לסובייקט שלך ומתנגד לעצם הבסיס של קיום סדר סימבולי".
      אני מרגיש חופש כמו בכל פעם שאתה מבין משהו בהתנהגות שלך. כאן, הבנה של הצפיות החבריות ממני מאפשרות לי לבחור להתעלם מהם. עד כמה שאני מצליח לפחות 🙂

  3. סהר

    אתם ממשיכים? מחכה לעוד מאמרים… 🙂

  4. שגיא יודוביץ'

    שלום, תגידו מה קורה לבלוג הזה?
    כבר חודשים, שאין בו פוסט חדש.
    חבל, הוא עורר התלהבות רבה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s